לכאורה היה ניתן להקשות שאם אכן יש כאן רובד נוסף של הסיפור (העוני והשיעבוד ולא רק את העושר והחירות) אז סדר הסימנים היה אמור להיות הפוך (כעין "מתחיל בגנות ומסיים בשבח").
אולי החידוש הוא שההגדה באה לומר שתהליך הגאולה איננו תהליך לינארי אלא יש בו עליות וירידות וחופש וחירות פעמים רבות מתערבבות בציר הזמן.
וכנראה כמו אז, גם בגאולה העתידית, אל לנו לחשוב שמדובר בתהליך לינארי, ברור שרק מתקדם בכיוון ברור.
רעיון יפה מאוד.
ניתן גם לענות בצורה אחרת – העיקר בלילה הזה הוא החירות.
אך, כאשר אנחנו מציינים את החרות, עשוי מישהו לשאול, מה כל כך מיוחד בה, הרי היא מובנת מאליה.
לכן, מיד אחרי הזכרת החרות, אנחנו מזכירים את השעבוד שהיה לפניה, כדי לומר, שהיא לא מובנת מאליה, ויש להודות עליה.
תודה.
יתכן שהעני הוא בן חורין וההגדה באה ללמד שעדיף להיות בן חורין עני מאשר לשבת על סיר הבשר במצרים (ישר כח)
רעיון מעניין. לא חשבתי בכיוון הזה.
תודה.
לכאורה היה ניתן להקשות שאם אכן יש כאן רובד נוסף של הסיפור (העוני והשיעבוד ולא רק את העושר והחירות) אז סדר הסימנים היה אמור להיות הפוך (כעין "מתחיל בגנות ומסיים בשבח").
אולי החידוש הוא שההגדה באה לומר שתהליך הגאולה איננו תהליך לינארי אלא יש בו עליות וירידות וחופש וחירות פעמים רבות מתערבבות בציר הזמן.
וכנראה כמו אז, גם בגאולה העתידית, אל לנו לחשוב שמדובר בתהליך לינארי, ברור שרק מתקדם בכיוון ברור.
רעיון יפה מאוד.
ניתן גם לענות בצורה אחרת – העיקר בלילה הזה הוא החירות.
אך, כאשר אנחנו מציינים את החרות, עשוי מישהו לשאול, מה כל כך מיוחד בה, הרי היא מובנת מאליה.
לכן, מיד אחרי הזכרת החרות, אנחנו מזכירים את השעבוד שהיה לפניה, כדי לומר, שהיא לא מובנת מאליה, ויש להודות עליה.
תודה.