בעולם שבו כל מדינה מתפתחת מחזיקה או שואפת להחזיק נשק אטומי, החזון של הריסת העולם, שאנו קוראים עליו בפרשת המבול, מקבל משמעות אקטואלית מאוד. אך בעוד שרובינו עסוקים בדרך כלל בחשבונות פוליטיים בין לאומיים כדי לנסות לנבא את העתיד לבוא, התורה מתעניינת יותר במערכת הערכים שהביאה להחלטה של הקב"ה להתחיל את ההיסטוריה מחדש.
דור המבול מתואר כבעל מערכת מושחתת מבחינה מוסרית ששיאה הוא החמס.
מהו החמס ? זוהי ווריאציה משפטית מתוחכמת של פרדוקס הקֵרֵחַ. הפרדוקס הזה קובע שאדם שעיר לא יהפוך לקרח מכך שנשרה מראשו שערה אחת. אם כן אדם בעל 100,000 שערות ישאר שעיר, גם אם נפלה שערה אחת מראשו. וגם אדם בעל 99,999 שערות ישאר שעיר אם תפול שערה אחת מראשו. המשיכו לבד את התיאור הזה, ותגלו שאדם שאין על ראשו ולו שערה אחת, הוא עדיין שעיר …
החמס בנוי על אותו העקרון. בצורה משפטית אי אפשר לדון דין של פחות משוה פרוטה (המטבע הקטן ביותר בתקופת חז"ל), לסכום זה אין ערך עצמאי ולכן אין בית המשפט מתייחס אליו ואנו מעריכים שאדם סביר מוחל על גזל כזה. אין לראות בכך היתר כל שהוא לגזול פחות משוה פרוטה, גזל הוא גזל הוא גזל, אך מבחינה משפטית אין כאן עילה לתביעה.
דור המבול, לפי דברי חז"ל היה דור מתוחכם. כאשר היה אחד מהם הולך ברחוב עם סל מלא פירות, היו מתקבצים מספר בני אדם שכל אחד מהם היה גוזל רק פרי אחד השווה פחות משווה פרוטה. כמובן שבסופו של דבר התוצאה הייתה שהאיש המסכן נשאר עם סל ריק, אך ללא יכולת לתבוע אף אחד על הנזק שנגרם לו.
אך מה בעצם הביא את חז"ל לפרש כך את החמס ? מדוע לא לומר בפשטות שהייתה קיימת נורמה של גזל פשוט ? הרי בסופו של דבר נראה שהחמס על פי חז"ל אינו חמור יותר מגזל רגיל ואולי אפילו פחות ממנו (והראיה היא שלא ניתן לתבוע אותו בבית הדין) ? האם חז"ל מנסים להפחית מחטאם של בני דור המבול שגרם להשחתת העולם ? בדיוק להפך !
החברה של דור המבול לפי תאורם של חז"ל היא חברה הנגועה בהשחתה מוסרית קשה. התיאור של הגזל המתוחכם נועד ללמד אותנו שיש משהו חמור יותר מגזל פשוט. אדם הגוזל בצורה רגילה אינו מנסה לטעון שהוא עוסק בעסק כשר. כל מי ששומע או רואה את מעשה הגזל, כולל הגזלן עצמו, מודע לכך שנעשה כאן מעשה מושחת מבחינה מוסרית.
המצב הוא הרבה יותר חמור כאשר מדובר באדם או בחברה המנסים לבצע מעשים אנטי מוסריים ולהצדיק אותם. הם מנסים לחפות על מעשה חמור בכך שמערכת המשפט אינה רואה בכך "תיק" הראוי לטיפולה. "אם יש לך טענה על ההתנהגות שלי – תבע אותי בבית המשפט …"
הגישה הזו חמורה מצד תוצאותיה המיידיות, וגם בגלל הכתם שהיא מטילה במערכת החוק עצמה. היא מנסה להציג את המערכת כתומכת במעשה שכל בר דעת מבין שהוא בלתי מוסרי בעליל. יתרה מכך, במצב של חטא מוכר, ישנה תקווה לשינוי ושיפור. אך אם מדובר בחטא "תואם חוק", הנתפס בעקבות כך גם "כתואם מוסר", אין, לכאורה, שום סיבה טובה לשינוי.
כל פרט בחברה ובמיוחד העוסקים במלאכת המשפט – שופטים ועורכי דין – צריכים להפנים כי לא כל מה שאינו זוכה לסעיף בחוק הוא מוסרי, והִתָלוּת בפרצות בחוק אינה מכשירה מעשה כל שהוא מנקודת מבטו של המוסר.
כאן אפשר להוריד קובץ להדפסה: